ארץ ישראל במקורות ערביים מימי הביניים
ארץ ישראל במקורות ערביים מימי הביניים
שנים רבות לא זכה לימוד ארץ ישראל בתקופת שלטון האסלאם למקום הראוי לו במחקר ועל מדף הספרים העברי, בהשוואה לתקופות האחרות.זאת, אף שתקופה זו (1517-634) היא בת קרוב לאלף שנה, ורישומיה עדיין ניכרים בנוף הארץ ובשמות היישובים בה.
אסופה זו שמה לה למטרה לפתוח צוהר בפני כל חובב, מתעניין ומעמיק בידע ארץ ישראל, שאינו שולט בשפה הערבית, אל המידע רב הערך המופיע במקצת מן החיבורים שנכתבו בשפה זו בימי הביניים אודות ארץ ישראל. מטרה נוספת היא לשמש כלי עזר בידי החוקרים העוסקים בתחום לימודי ארץ ישראל, המזרחנות והתחומים המשיקים להם.
החומר שנבחר לאסופה זו, שנלקט מתוך מאות חיבורים בערבית, מתמקד בעיקר בגאוגרפיה, ובכלל זה בגאוגרפיה היישובית של ארץ ישראל. באסופה זו מרוכז מידע רב ומגוון תחומי דעת ועניין בחקר ארץ ישראל בתקופה זו: חבלי ארץ, מחוזות, עמקים, הרים, נחלים ונהרות, ימים וימות, מקורות מים, חי וצומח, ערים, כפרים, מבצרים, מקומות קדושים, אתרי עלייה לרגל, חומרי גלם, גידולים חקלאיים, תעשיות, מלאכות, דתות וכיתות דתיות, עדות ומיעוטים אתניים, שבטים, מִנהל אזרחי צבאי ודתי, דרכים ותחנות דרך, תרבות, וכן מידע על חיי היום יום בארץ ישראל בתקופה האמורה.
הספר המשתרע על 571 עמודים כולל קטעים מתורגמים ומוארים מתוך 24 מהמקורות הערביים החשובים של התקופה, ובהם כתביהם של היסטוריונים, גיאוגרפים, נוסעים, אינציקלופדיסטים ואנשי ממשל ודת. נוסף עך כך כולל הספר 180 עמודים של חומר רקע, המרוכז בחמישה נספחים המוקדשים ל-80-מונחים, 60 אישים, 200 מקומות, טבלאות תאריכים ורשימה ביבליוגרפית של כ 400 ספרים ומאמרים אודות התקופה הנסקרת. הספר גדוש בהערות שוליים עשירות במידע לגבי הערכים שאינם מופיעים בנספחים.
ספר זה הינו הניסיון הראשון מסוגו לחשוף את החומר הרב הנמצא בספרות הערבית של התקופה בנושא ארץ ישראל ולהניחו לפתחיהם של העוסקים בלימודי ארץ ישראל – חוקרים לצד חובבי ידיעת הארץ
