תולדות המכללה

ראשית דרכה של המכללה האקדמית של אשקלון היתה בשנת 1965, עם הקמתה של שלוחתת אוניברסיטת בר-אילן קטנה וצנועה בשכונה ותיקה באשקלון. הנהלת אוניברסיטת בר-אילן יזמה את הקמת השלוחה, הראשונה מבין שלוש שלוחות נוספות, כחלק מתפיסת עולמה אשר דגלה בהנגשת האקדמיה לפריפריות הגיאוגראפיות בארץ. השלוחה האוניברסיטאית זכתה להתפתחות משמעותית בשלהי שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90. זאת, בעקבות הצטרפותה למכללות האזוריות אשר השכילו לפתוח את שעריהן לקליטת גלי העלייה הגדולים של תקופה זו.
אולם, השינוי הממשי והדרמטי בפעילותה ובאופייה של השלוחה, אירע בשנת 1988 עם כניסתו שלל ד"ר פנחס חליוה לתפקיד מנהל השלוחה האוניברסיטאית. ד"ר חליווה גיבש צוות פעולה קטן שמנה ארבעה עובדים שנערך במרץ לשינויים ולכיבוש היעדים שהציב. בראש ובראשונה הנגשת ההשכלה הגבוהה לאוכלוסיות שלא נטלו בה חלק עד ראשית שנות התשעים של המאה הקודמת, וקליטת אלפי עולים שעלו ארצה ברשאית שנות ה- 90 מחבר העמים. בתוך זמן קצר הופעלו פרויקטים ייחודיים לשילובם הראוי ולטיפוחם האקדמי והחברתי של העולים ותושבי השכונות כגון: פרויקט קליטת עולים אקדמיים (תק"א), מכינה לחסרי תעודת בגרות, בית ספר ללימודי הנדסאים, לימודי תעודה חטיבה ללימודי חוץ, ופרויקט ייחודי נוער מחונן.

"החלטנו לשנות את הקונספציה הקיימת ולהפוך את השלוחה האוניברסיטאית למרכז לימודים פעיל שיהפוך לאבן שואבת – לא רק לצעירים מכל רחבי הארץ אלא גם למבוגרים שהתנאים הסביבתיים לא אפשרו להם לרכוש השכלה" (מתוך דבריו של ד"ר פינחס חליוה בשנת 1989).

הניהול החדש החל להניב פירות ונוספו תוכניות לימודים חדשות ומקצועיות, מכינות קדם אקדמיותת לחיילים משוחררים ותוכניות השתלמות והכשרה למוסדות ולתעשייה. בשנת 1991, עם התרחבות הפעילות האקדמית והגידול הניכר במספר הסטודנטים, הכיר שר החינוך דאז זבולון המר בשלוחה האוניברסיטאית כמכללה אזורית. בשלב הראשוני התאפשר לסטודנטים לצבור במכללה האזורית מכסת קורסים של כשתי שנות לימוד ואת היתרה נדרשו להשלים באוניברסיטת בר אילן, ברמת גן. עד מהרה, בשנת 1992, אישרה אוניברסיטת בר-אילן לראשונה החלת תוכנית לימודים מלאה בקמפוס המכללה. כאשר בסיום תוכנית לימודים זו, יוענק לסטודנט תואר ראשון רב תחומי B.A.  בחסות אוניברסיטת בר-אילן. על פי דרישת האוניברסיטה, חייבה התפתחות זו את המכללה האזורית אשקלון להיערך מחדש במטרה להעניק שירותים מקצועיים כגון ייעוץ אקדמי וייעוץ בהכנת תוכנית לימודים אישית לכל סטודנט. המכלה האזורית אימצה את הדרישות הללו מעל ומעבר והעניקה לסטודנטים שירותי ייעוץ וליווי אישי לכל אורך הדרך.

בשנת 1996 קיימה המכללה טקס בוגרים ראשון והנחת אבן פינה לקראת בניית משכנה החדש. בטקס מרשים, בהשתתפות נשיא מדינת ישראל מר עזר וייצמן ושר החינוך, פרופ' אמנון רובינשטיין, מונה פרופ' שמעון שרביט – חוקר לשון עברית בעל שם עולמי – לראש האקדמי של המכללה. ב-1997 הוכרה המכללה על ידי המועצה להשכלה גבוהה כמוסד להשכלה גבוהה בישראל.

"בהרחבת מעגל המצטרפים ללימודים אקדמיים, בייחוד מהפריפריה, יש משום הגשמת משימה חברתית-לאומית ממדרגה ראשונה ותרומה נכבדה לצמצום הפערים בחברה" (מתוך דבריו של פרופ' שמעון שרביט בטקס הבוגרים הראשון בשנת 1996).

בשנת 1998 המכללה חנכה את משכנה החדש, הגדול והמתקדם בלב קריית החינוך החדשה באשקלון. בקמפוס זה הושקעו משאבים רבים והוא מתהדר בסטנדרטים גבוהים של בנייה ותכנון אדריכלי ייחודי. כיתות לימוד ומעבדות מחשבים חדישות שולבו לצד מדשאות רחבות ידיים, משרדי שירות לסטודנט ובית כנסת. וכן, ספרייה המשתרעת על פני שלוש קומות והיא מהגדולות והחשובות באזור הדרום. כך התפתחה המכללה האזורית וקיבלה פנים חדשות לגמרי. בשנת 2000 הוכרה המכללה האזורית אשקלון כמכללה האקדמית אשקלון – המכללה האקדמית הראשונה בארץ!

בשנים 2000-2003 חל גידול עצום במספר הסטודנטים שנרשמו ללימודים לתואר ראשון בחוגים יוקרתיים בחסות אקדמית של אוניברסיטת בר-אילן, למשל: כלכלה ומינהל עסקים, פסיכולוגיה, מחשבים ולוגיסטיקה. צמיחה משמעותית זו חייבה את הרחבת התנאים, הקמתם של שני בנייני לימוד נוספים והענקת שירותים לוגיסטיים לסטודנטים ברמה מתקדמת ויעילה. בשנים אלה, קיבלה הנהלת המכללה את ההחלטה החשובה בתולדותיה עד כה – לפרוש כנפיים ולצאת לדרך עצמאית. החלטה זו התקבלה בעקבות הנחיות המועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב, שקבעו את ההליכים להפיכתה של המכללה אזורית למכללה אקדמית. לצורך הגשמת חזון זה, גייסה המכללה לשורותיה את פרופ' משה מני, לשעבר נשיא אוניברסיטת תל-אביב וביקשה ממנו לשמש בתפקיד נשיא המכללה האקדמית אשקלון. בשנת 2001 התקיימה ישיבת הייסוד של המכללה האקדמית אשקלון, נבחרה הנהלתה החדשה ופרופ' משה מני נבחר לכהן כנשיא המכללה.

בשנת 2003, קבעה המועצה להשכלה גבוהה כי המכללה האקדמית אשקלון ראויה להיות מוסד להשכלה גבוהה. ברם, סיומו של תהליך השגת העצמאות התרחש במרץ 2007 כאשר המועצה להשכלה גבוהה הכריזה על המכללה האקדמית אשקלון כמוסד להשכלה גבוהה בו ניתן ללמוד בשני המסלולים הבאים: במסלול העצמאי לתואר .B.A או B.Sc של המכללה האקדמית אשקלון ובמסלול לתואר .B.A רב תחומי של אוניברסיטת בר-אילן. צעד נוסף בהתפתחות המכללה היה קבלת אישור המועצה להשכלה גבוהה ללמד תואר שני M.A בקרימינולוגיה, עבודה סוציאלית וכלכלה יישומית.
הצלחתה הכבירה של המכללה האקדמית אשקלון, שהפכה משלוחה אוניברסיטאית קטנה למכללה אקדמית עצמאית, גדולה ומפוארת – מגלמת בתוכה את סיפור ההצלחה של כולנו. היוזמה של המנכ"ל המייסד ד"ר פינחס חליוה והיכולת של הצוות האקדמי, המנהלי והסטודנטים לשלב ידיים ולפעול יחדיו למימוש הפוטנציאל הטמון במכללה – ניכרו באמונה ובדבקות במטרה. ניתן לומר שזהו גם סיפורה של החברה הישראלית אשר בצעדים קטנים אך נחושים, מצליחה לגשר בין הפערים ולהתמודד בגבורה עם האתגרים הרבים הניצבים בפניה.

מאז קיבלה המכללה אישור ללמד תואר ראשון ועד שנת הלימודים תשע"ו הוכשרו בה כ- 14000 בוגרים בתחומים שונים ומגוונים. בוגרי המכללה משתלבים היטב במשק הישראלי במגזריו השונים: בנקאות, היי טק, מפעלים ביטחוניים, תעשיות שונות, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות.

כדי לאפשר שילוב יעיל ומוצלח של הבוגרים, תלמידי המכללה משתלבים בפרקטיקה כבר בתוך תקופת הלימודים, כך לדוגמה משולבים תלמידי מדעי המחשב בתעשיית ההי טק הביטחונית באלת"א ורפאל. הסטודנטים יוצאים למפגשים חשובים ופוריים עם חוקרים באוניברסיטאות בעולם ונחשפים למוסדות ומחקר אחרים בארץ ובעולם.

אתם מוזמנים להצטרף לבית האקדמי החם של המכללה האקדמית אשקלון ולהמשיך מסורת מצוינות זו אל עבר העתיד.