הרשעות שווא : היבטים פילוסופיים, פסיכולוגיים וארגוניים
הרשעה של חפים מפשע היא עוול נוראי הנעשה לאותם אנשים שהורשעו בדין על אף חפותם. מעבר לעוול זה יש לכך גם השלכות חמורות על פעילותה של מערכת אכיפת החוק, מאחר שהאשמים האמיתיים מתחמקים מעונש, והאמון שנותן הציבור בהחלטותיה ובדרך פעולתה של מערכת אכיפת החוק הולך ונסדק. פרסומם של מקרים שונים שמתוכם עולה כי הורשעו אנשים חפים מפשע מעלה שאלות רחבות העוסקות במכלול האיזונים, הבקרות והמנגנונים המשפטיים והארגוניים הקיימים במערכת אכיפת החוק ואשר מתפקידם למנוע הישנות מקרים מעין אלה. בספר שלפנינו נבחנים ההיבטים השונים המלווים את פועלה של מערכת אכיפת החוק בדרכה לתוצאה הבלתי רצויה של הרשעות שווא. הספר מחולק לשלושה חלקים מרכזיים: הראשון עוסק בהיבטים ארגוניים ופורנזיים בחקר האמת המשפטית, השני בהיבטים פסיכולוגיים בעבודתם של אוכפי החוק, והשלישי מציג היבטים יישומיים בחקירת האמת.
לכתיבתו של ספר זה חברו יחדיו אנשי שטח ואנשי אקדמיה, מבכירי החוקרים של מערכת אכיפת החוק; קרימינולוגים, משפטנים ופסיכולוגים: ד"ר מאיר גלבוע, פרופ' בועז סנג'רו, ד"ר מרדכי הלפרט, ד"ר רקפת דילמון, ד"ר שירלי יהושע-שטרן, ד"ר מלי שחורי, ד"ר ענת זליג, פרופ' ישראל נחשון, ד"ר אור כץ, ד"ר גלית נהרי, ד"ר דליה צמריון חלק, ד"ר חגית לרנאו, פרופ' יעקב ברג וד"ר אלכס איש-שלום. כותבים אלה דנים במכלול הגורמים העלולים להוליך להרשעת שווא בבית המשפט, ובצעדים שיש לנקוט על מנת לצמצם תופעה זאת.
את הספר ערך צוות של חוקרים מהחוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית אשקלון; ד"ר רונית פלד לסקוב, פרופסור אפרת שהם וד"ר מאיר כרמון
