תולדות המכללה
בשנת 1965 החליטה הנהלת אוניברסיטת בר אילן לפעול באמצעות שלוחות באשקלון, צפת ועמק הירדן. פעילות אקדמית ראשונה החלה באשקלון בשנת 1965 ולאחר כ- 3 שנים גם בצפת ובעמק הירדן. האוניברסיטה מינתה של ד"ר טוביה בר אילן כמנהלן של השלוחות ובכלל זה השלוחה הראשונה באשקלון. יוזמה זו של האוניברסיטה הייתה חלק מתפיסת עולמה שדגלה בהנגשת האקדמיה לפריפריות הגיאוגרפיות בארץ להביא להם את בשורת התורה והמדע. השלוחה באשקלון פעלה בערב במתקן שהקצתה העירייה ומנתה עד סוף שנות התשעים מספר קטן של סטודנטים שלמדו בקורסים בודדים. השלוחה זכתה להתפתחות משמעותית בתחילת שנות ה-90 עם כניסתו שלל ד"ר פנחס חליוה לתפקיד מנהל השלוחה. ד"ר חליווה גיבש צוות פעולה קטן שמנה ארבעה עובדים שנערך במרץ לשינויים ולכיבוש יעדים חדשים בכל תחום ההשכלה העל-תיכונית. בראש ובראשונה הנגשת ההשכלה העל-תיכונית והגבוהה לאוכלוסיות שלא נטלו בה חלק עד ראשית שנות התשעים של המאה הקודמת, וקליטת אלפי עולים שעלו ארצה ברשאית שנות ה- 90 מחבר העמים. השלוחה שקיבלה מעמד ארגוני חדש כמכללה אזורית הצטרפה למסגרת חדשה במשרד החינוך יחד עם מכללות אזוריות נוספות שפעלו גם כשלוחות אקדמיות של אוניברסיטאות בארץ. הפעילות התרחבה תוך שינוי הקונספט המוכר של שלוחות בר אילן – החלה פעילות במסגרות חדשות: לימודי מכינות, הנדסאים, לימודי תעודה וכל זאת כדי לפתוח את שעריהן לסטודנטים מכל הקבוצות בחברה. המכללה האזורית נערכה גם לקליטת גלי העלייה הגדולים של תקופה ז והציעה לימודים במסגרת השלמת השכלה תיכונית ומקצועית.
בתוך זמן קצר הופעלו פרויקטים ייחודיים לשילובם הראוי ולטיפוחם האקדמי והחברתי של העולים ותושבי השכונות כגון: פרויקט קליטת עולים אקדמיים (תק"א), מכינה לחסרי תעודת בגרות, בית ספר ללימודי הנדסאים, לימודי תעודה חטיבה ללימודי חוץ, ופרויקט ייחודי נוער מחונן.
"החלטנו לשנות את הקונספציה הקיימת ולהפוך את השלוחה האוניברסיטאית למרכז לימודים פעיל, לא רק בלימודים האקדמיים, אשר שיהפוך לאבן שואבת – לא רק לצעירים מכל רחבי הארץ אלא גם למבוגרים שהתנאים הסביבתיים לא אפשרו להם לרכוש השכלה".
הניהול החדש נתן אותותיו גם באקדמיה ונוספו תוכניות לימודים חדשות ומקצועיות, מכינות קדם אקדמיות לחיילים משוחררים ותוכניות השתלמות והכשרה למוסדות ולתעשייה. בשנת 1991, עם התרחבות הפעילות האקדמית והגידול הניכר במספר הסטודנטים, הכיר שר החינוך דאז זבולון המר בשלוחה האוניברסיטאית כמכללה אזורית הזכאית לתמיכת המדינה. בעידוד רקטור האוניברסיטה דאז פרופ' צבי ארד, השלוחה נותקה ארגונית מאוניברסיטת בר אילן ועברה לאחריות משרד החינוך. הפעילות האקדמית נותרה בחסות אקדמית של אוניברסיטת בר אילן ובשלב הראשון התאפשר לסטודנטים לצבור במכללה האזורית מכסת קורסים של כשתי שנות לימוד ואת היתרה נדרשו להשלים באוניברסיטת בר אילן, ברמת גן. בשנת 1992, אישרה אוניברסיטת בר-אילן לראשונה הפעלת תוכנית לימודים מלאה בקמפוסים של המכללות האזוריות ובכלל זה באשקלון. התפתחות זו חייבה את המכללה האזורית אשקלון להיערך מחדש במטרה להעניק שירותים מקצועיים כגון ייעוץ אקדמי וייעוץ בהכנת תוכנית לימודים אישית לכל סטודנט. המכלה האזורית אימצה את הדרישות הללו מעל ומעבר והעניקה לסטודנטים שירותי ייעוץ וליווי אישי לכל אורך הדרך.
טקס בוגרים ראשון וחנוכת אבן הפינה: החזון החל לרקום עור וגידים
בשנת 1996 קיימה המכללה טקס בוגרים ראשון מאז קיומה של השלוחה והנחת אבן פינה לקראת בניית משכנה החדש. בטקס מרשים, בהשתתפות נשיא מדינת ישראל מר עזר וייצמן ושר החינוך, פרופ' אמנון רובינשטיין, מונה פרופ' שמעון שרביט – חוקר לשון עברית בעל שם עולמי – לראש האקדמי של המכללה. ב-1997 הוכרה המכללה על ידי המועצה להשכלה גבוהה כמוסד להשכלה גבוהה בישראל עצמאי.
"בהרחבת מעגל המצטרפים ללימודים אקדמיים, בייחוד מהפריפריה, יש משום הגשמת משימה חברתית-לאומית ממדרגה ראשונה ותרומה נכבדה לצמצום הפערים בחברה" (מתוך דבריו של פרופ' שמעון שרביט בטקס הבוגרים הראשון בשנת 1996).
בשנת 1998 המכללה חנכה את משכנה החדש, הגדול והמתקדם בלב קריית החינוך החדשה באשקלון. בקמפוס זה הושקעו משאבים רבים והוא מתהדר בסטנדרטים גבוהים של בנייה ותכנון אדריכלי ייחודי. כיתות לימוד ומעבדות מחשבים חדישות שולבו לצד מדשאות רחבות ידיים, משרדי שירות לסטודנט ובית כנסת. וכן, ספרייה המשתרעת על פני שלוש קומות והיא מהגדולות והחשובות באזור הדרום. כך התפתחה המכללה האזורית וקיבלה פנים חדשות לגמרי. בשנת 2000 הוכרה המכללה האזורית אשקלון כמכללה האקדמית אשקלון – המכללה האקדמית הראשונה בארץ!
בשנת 1995 הונחה על שולחנה של הממשלה תכנית להרחבת המערכת האקדמית בישראל שכללה עצמאות אקדמית למכללות אזוריות שפעלו ברחבי הארץ. כל מכללה נדרשה להיערך לתהליך אקדמיזציה מלא שבסופו תאגיד אקדמי עצמאי שיהיה רשאי להעניק תואר ראשון משלו ויזכה לעצמאות ארגונית ואקדמית על פי חוק המל"ג 1958. המכללה באשקלון שהלכה וגדלה במספר הסטודנטים נערכה הן בתשתיות פיזיות והן בתשתיות אקדמיות כדי לזכות בהכרה של המל"ג ולעבור לתמיכה כספית של הות"ת. לצורך הגשמת חזון זה, גייסה המכללה לשורותיה את פרופ' משה מני, לשעבר נשיא אוניברסיטת תל-אביב וביקשה ממנו לשמש בתפקיד נשיא המכללה האקדמית אשקלון. בשנת 2001 התקיימה ישיבת הייסוד של המכללה האקדמית אשקלון כמוסד אקדמי עצמאי ככל המוסדות האקדמיים בארץ. נבחרה הנהלה חדשה ופרופ' משה מני נבחר לכהן כנשיא המכלל לצד המנכ"ל ד"ר חליוה.
בשנת 1995 הונחה על שולחנה של הממשלה תכנית להרחבת המערכת האקדמית בישראל שכללה עצמאות אקדמית למכללות אזוריות שפעלו ברחבי הארץ. כל מכללה נדרשה להיערך לתהליך אקדמיזציה מלא שבסופו תאגיד אקדמי עצמאי שיהיה רשאי להעניק תואר ראשון משלו ויזכה לעצמאות ארגונית ואקדמית על פי חוק המל"ג 1958. המכללה באשקלון שהלכה וגדלה במספר הסטודנטים נערכה הן בתשתיות פיזיות והן בתשתיות אקדמיות כדי לזכות בהכרה של המל"ג ולעבור לתמיכה כספית של הות"ת. לצורך הגשמת חזון זה, גייסה המכללה לשורותיה את פרופ' משה מני, לשעבר נשיא אוניברסיטת תל-אביב וביקשה ממנו לשמש בתפקיד נשיא המכללה האקדמית אשקלון. בשנת 2001 התקיימה ישיבת הייסוד של המכללה האקדמית אשקלון כמוסד אקדמי עצמאי ככל המוסדות האקדמיים בארץ. נבחרה הנהלה חדשה ופרופ' משה מני נבחר לכהן כנשיא המכלל לצד המנכ"ל ד"ר חליוה.
בשנת 2003, קבעה המועצה להשכלה גבוהה כי המכללה האקדמית אשקלון ראויה להיות מוסד להשכלה גבוהה. ברם, סיומו של תהליך השגת העצמאות התרחש במרץ 2007 כאשר המועצה להשכלה גבוהה הכריזה על המכללה האקדמית אשקלון כמוסד להשכלה גבוהה בו ניתן ללמוד בשני המסלולים הבאים: במסלול העצמאי לתואר .B.A או B.Sc של המכללה האקדמית אשקלון ובמסלול לתואר .B.A רב תחומי של אוניברסיטת בר-אילן. צעד נוסף בהתפתחות המכללה היה קבלת אישור המועצה להשכלה גבוהה ללמד תואר שני M.A בקרימינולוגיה, עבודה סוציאלית וכלכלה יישומית.
הצלחתה הכבירה של המכללה האקדמית אשקלון מגלמת בתוכה את סיפור ההצלחה של כולנו. היוזמה של המנכ"ל המייסד ד"ר פינחס חליוה והיכולת של הצוות האקדמי, המנהלי והסטודנטים לשלב ידיים ולפעול יחדיו למימוש הפוטנציאל הטמון במכללה – ניכרו באמונה ובדבקות במטרה. ניתן לומר שזהו גם סיפורה של החברה הישראלית אשר בצעדים קטנים אך נחושים, מצליחה לגשר בין הפערים ולהתמודד בגבורה עם האתגרים הרבים הניצבים בפניה.
מאז קיבלה המכללה אישור ללמד תואר ראשון ועד שנת הלימודים תשע"ו הוכשרו בה כ- 14000 בוגרים בתחומים שונים ומגוונים. בוגרי המכללה משתלבים היטב במשק הישראלי במגזריו השונים: בנקאות, היי טק, מפעלים ביטחוניים, תעשיות שונות, משרדי ממשלה ורשויות מקומיות.
כדי לאפשר שילוב יעיל ומוצלח של הבוגרים, תלמידי המכללה משתלבים בפרקטיקה כבר בתוך תקופת הלימודים, כך לדוגמה משולבים תלמידי מדעי המחשב בתעשיית ההי טק הביטחונית באלת"א ורפאל. הסטודנטים יוצאים למפגשים חשובים ופוריים עם חוקרים באוניברסיטאות בעולם ונחשפים למוסדות ומחקר אחרים בארץ ובעולם.
אתם מוזמנים להצטרף לבית האקדמי החם של המכללה האקדמית אשקלון ולהמשיך מסורת מצוינות זו אל עבר העתיד.
