עצרת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה הוקדשה לזכרו של סמל ראשון אמיל אזולאי ז"ל

עצרת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה הוקדשה לזכרו של סמל ראשון אמיל אזולאי ז"ל, תושב אשקלון.

סמ"ר אמיל אזולאי ז"ל התגייס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1994. אמיל עבר מסלול שבמהלכו השתלם בקורסים רבים, ובכללם, קורס חובשים, קורס חבלנים וקורס מכי"ם. אך עיקר תפקידו כלוחם היה חבלן. מומחה חבלה בפלוגת חיל ההנדסה.

אמיל היה לוחם נועז שתמיד היה מדרבן את חבריו לקרב ומסייע להם. הוא איבד כמה מחבריו הקרובים בהיתקלויות עם מחבלים בלבנון, ואף קנה זכות שאין לה חליפין, כשהציל את מפקדו ממוות. לימים אמר לו המפקד: "בזכותך אני כאן!!!

כאות הערכה מונה אמיל למפקד כיתת טירונים, אך וויתר על התפקיד והעדיף להילחם עם חבריו בחזית, בקו האש בלבנון עד לרגע האחרון ממש.

בערב של יום כ"ח בשבט תשנ"ז (4.2.1997)  אירע אסון המסוקים, כששני מסוקי יסעור התנגשו מעל מושב שאר ישוב. שבעים ושלושה הלוחמים, שעשו דרכם לפעילות מבצעית בלבנון, נהרגו, וביניהם אמיל. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי באשקלון. בן עשרים היה בנופלו.

דניאל, אביו של אמיל אזולאי ז"ל שיתף בטקס  "השעה 19:10 בערב, מבזק חדשות מיוחד שני מסוקי יסעור התנגשו סמוך לגבול הלבנון. אני אומר לאשתי הלך הילד, היא פורצת בבכי. השירות היה קשה עבורנו, רב השירות נעשה על אדמת לבנון המדממת. לא דיברו על הצבא, הוא היה שתקן. בדיעבד מתברר שהוא לא רצה להדאיג אותנו. בשעה 5:00 בבוקר המשלחת מגיעה, הפעם בהרכ גדול יותר ואיתם מגיעה בשורת האיוב שאכן הוא ברשימת הנספים. בדיעבד אני חושב שמשימה קשה הוטלה על קציני העיר וקצינות הנפגעים  לעבור בלילה אחד  73 בתים.  קשה לאבד בן אבל יותר קשה לאבד בן בכור.

יהי זכרו ברוך!