אייקון אוניברסיטת בר-אילן- השלוחות והשפעתן על מפת האקדמיה בישראל

אוניברסיטת בר-אילן- השלוחות והשפעתן על מפת האקדמיה בישראל

הוצאה לאור » אוניברסיטת בר-אילן- השלוחות והשפעתן על מפת האקדמיה בישראל

אוניברסיטת בר-אילן- השלוחות והשפעתן על מפת האקדמיה בישראל

ד"ר פינחס חליווה

ספר זה מקורו בעבודת דוקטור שנכתבה בהנחייתם של פרופ' אשר כהן ופרופ' ג'רלד שטיינברג בחוג למדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן. בעבודה זו בחנתי את תהליך הקמתן של שלוחות אוניברסיטת בר-אילן, שהוקמו בשנות השישים של המאה העשרים מתוך מניעים דתיים וחברתיים ובשאיפה להשפיע על צביונה של החברה הישראלית. שאיפה זו של מייסדי אוניברסיטת בר-אילן עניינה אותי הן מהיבט הדתי והן מהיבט החינוכי-החברתי. היא לא זכתה לחשיפה ראויה ולא הייתה נושא למחקר, אף שפעולה זו של מייסדי האוניברסיטה השפיעה לימים על מפת האקדמיה בישראל בשנות התשעים. בלא חזונם הדתי והחברתי לא הייתה מוקמת מכללה באשקלון ולא בצפת. זאת ועוד, דרכן האקדמית של המכללות האקדמיות הוותיקות שפועלות היום הושפעה השפעה מכרעת מיוזמתם של מייסדי אוניברסיטת בר-אילן. המודל הדתי של המוסדות האקדמיים הנוצריים בארצות הברית שהביאו אתם מייסדי האוניברסיטה, היה דגם חיקוי לראשי המכללות האזוריות שפעלו כמוסדות על-תיכוניים מקצועיים עד שנות השבעים המאוחרות.  כמנהל השלוחה הראשונה שהקימה אוניברסיטת בר-אילן באשקלון, התפעלתי מיוזמה זו ומתרומתה להנגשת ההשכלה הגבוהה באזור אשקלון. כאשר באתי לנהל את השלוחה בשלהי שנות השמונים זו הייתה שלוחה קטנה שלא זכתה לתמיכה של גורם כלשהו, אבל היה טמון בה פוטנציאל גדול. התפשטות ההשכלה הגבוהה בעולם לא פסחה על ישראל, והיא איימה על האוניברסיטאות שדלתותיהן היו נעולות בפני רוב המועמדים שפנו אליהם בשנות התשעים. גיליתי מאות סטודנטים צעירים שעוזבים את עירם יום ביומו כדי ללמוד במרכז הארץ בעוד השלוחה בעיר הייתה פוטנציאל גדול למענה אפשרי לרוב דרישות ההשכלה של הצעירים בשנים ההן. סברתי שחקר תופעת השלוחות האקדמיות מתוך העשייה היומיומית בתחום זה עשוי להאיר את המפעל המיוחד הזה הן מההיבט התאורטי והן מנקודת הראות של מי שמשלב תאוריה ומעשה.

ד"ר פינחס חליווה משפטן, מייסדה ומנהלה של המכללה האקדמית אשקלון. עוסק בחקר ההשכלה הגבוהה בישראל והשפעתה על צמצום הפערים החברתיים.

AAC Version 2.9