ISLAM, JEWS AND THE TEMPLE MOUNT: THE ROCK OF OUR/THEIR EXISTENCE
פרופ' יצחק רייטר
מסוף המאה ה-7 לספירה ועד לעת החדשה, רווחה באזורי הח'ליפות האסלאמית אמונה ומסורת המזהות את הסלע שבמתחם הר הבית (מסג'ד אל-אקצא) כמקום מקדש שלמה על הר המוריה והמקדש השני שבנו היהודים השבים מגלות בבל, כבסיס לקידושו על ידי האסלאם, ולבניית המבנה המפואר של כיפת הסלע על ידי הח'ליפה האומיי עבד אל-מלכּ בן מרוואן בשנת 692. מסורת זו היא המשך ואימוץ של המסורות היהודיות בעניין זה ונועדה להציב את האסלאם כנדבך לגיטימי בתהליך היסטורי של התפתחות והתקדשות מונותאיסטית מאברהם דרך כל הדמויות התנ"כיות היהודיות ועד לנביא מוחמד, הח'ליפים והסולטאנים שאחריו.
מחקר זה סוקר לראשונה בהרחבה את שפע המקורות האסלאמיים הקדומים המכירים בזיקה ובהיסטוריה היהודית של הר הבית וירושלים ומנתח אותם אל מול חכמי דת, הוגים וסופרים מוסלמים בני זמננו, השקועים במפעל הכחשת הזיקה היהודית להר הבית, ועוסקים בהפצת הטענה לפיה לא היה כלל מקדש בירושלים – וזאת, כחלק מהסכסוך הישראלי-ערבי. הספר גם מאתר ומביא את המקורות היהודיים מהתנ"ך, התלמוד הבבלי והמדרשים עליהם מבוססות המסורות המוסלמיות.
המחברים מתארים כיצד תהליך הכחשת הזיקה היהודית להר הבית הם הבסיס התרבותי להחלטות אונסק"ו מהשנים האחרונות, המתייחסות למקומות קדושים בירושלים, בית לחם וחברון בטרמינולוגיה ערבית מוסלמית, ומתעלמות מן ההיסטוריה והקדושה היהודית (והנוצרית) של מקומות אלו.
החוקרים טוענים שמכחישי הזיקה היהודית להר הבית למען מטרה פוליטית פוגעים, מבלי משים, בלגיטימיות האסלאמית של קדושת אל-אקצא וכיפת הסלע לאסלאם, ובאמינותם של החשובים שבמקורות הכתובים בערבית, שהם הקלאסיקה של האסלאם ובסיס תרבותו וזהותו.
