עמדות של קבוצות שונות בחברה הישראלית כלפי שילובם של אסירים משוחררים בקהילה : מחקר כמותי*
אחת הדרכים לעמוד על אפיוניה וטיבה של מדינה היא לבחון את יחסה לקבוצות אוכלוסין חלשות בתוכה, כאלה שאין בכוחן להשפיע על השלטונות ועל מדיניותם. אוכלוסייה חלשה כזו היא אוכלוסיית האסירים הפליליים. כשדנים באוכלוסיית האסירים, שרובם ככולם שוהים בבית סוהר לתקופה קצובה, מתבקשת השאלה, מה יקרה לאחר שהם ישתחררו. האם ישתקמו ויהפכו לשומרי חוק, או שימשיכו בפעילות עבריינית? התשובה לשאלה תלויה אמנם בראש ובראשונה באסיר עצמו ובמידת רצונו להשתקם, אך היא תלויה גם בחברה הרחבה ובמיוחד בסביבה החברתית שלו ובמידת נכונותה לסייע לו בתהליך השיקום.
לחוברת זאת מטרה כפולה:
א. הצגת סקירת ספרות נרחבת הסוקרת היבטים שונים של סוגיית שילוב האסירים המשוחררים בחברה הרחבה.
ב. הצגת ממצאי החלק הכמותי במחקר רחב, שבדק עמדות של קבוצות שונות בחברה הישראלית בהתייחס לקליטת אסירים משוחררים בקהילה ולשיקומם בה.
במחקר זה נבחנו עמדותיהם של אנשים משלושה מגזרים שונים בחברה הישראלית; מעסיקים, אנשי מערכת אכיפת החוק ונציגים של הציבור הרחב כלפי שילובם מחדש של אסירים משוחררים בקהילה. איסוף הנתונים התבסס על שילוב של שיטות מחקר כמותניות ואיכותניות. בחוברת זו יוצגו ממצאי החלק הכמותי במחקר.
