סיפור חייו
נולד ב 1.6.1987 באזרבייג׳ן.
בשנת 2002 עלה לארץ בפרויקט נעל״ה לפנימייה בקיבוץ שפיים בו סיים תיכון "חוף השרון" במגמת מכניקה ורובוטיקה.
מיד בסיום בית הספר אמין התגייס כחייל בודד לצה״ל ושירת כלוחם קרבי במערך נ״מ. בתקופת שירותו הסדיר לחם במלחמת לבנון השנייה בגזרה צפונית. אמין אהב את השטח, התחבר מאוד לסגנון ורוח חיים של לוחם קרבי לכן הבחירה לחתום קבע והכוונה לבנות קריירה צבאית באו באפן טבעי וללא התלבטות. כך אמין המשיך לשרת בצה"ל במשך 10 שנים ובמהלך שירותו בהגנה האווירית ביצע תפקידים רבים, ביניהם מפקד פלוגה, סגן מפקד סוללת ברקן, מפקד מחלקת הגנה.
ב-2015 לאחר שהשתחרר מצה"ל המשיך לחפש שירות בעל משמעות ובלי היסוס התגייס למשטרה גם כשהיה מדובר בתפקיד של סייר. לא היה פשוט להתחיל הכול מהתחלה אך בזכות עבודה קשה, נחישות ומקצועיות אמין קודם לתפקיד ראש קבוצת סיור בתחנות עיירות, ערועור ותל שבע. בהמשך גם השלים קורס קצינים ומ- 2020 שירת כקצין מפקד צוות ביחידת יואב, יס"מ נגב.
במקביל לשירות במשטרה אמין סיים תואר ראשון בקרימינולוגיה במכללה האקדמית אשקלון ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת בן גוריון. באוקטובר 2023 היה אמור להתחיל תואר שני נוסף ברפואת חירום- מוכנות ומענה למצבי חירום בבן גוריון.
אמין היה אדם שמח וחייכן, אופטימי ועם הרבה חוש הומור, חבר טוב ונאמן כמו השם שלו.
חברי צוות, מפקדים ואנשים שהכיר מתארים אותו כמפקד הגון ותומך, אדם ישר ומקצוען.
בבית איש משפחה, בעל ואבא אהוב ואוהב, משדר רוגע וביטחון וכל רגע פנוי שלו מקדיש למשפחתו.
רוב חייו התגורר בבאר שבע אך לפני כשנתיים עבר יחד עם אשתו ו-2 ילדיו לאופקים שבה בנו בית במסגרת הפרויקט של משטרה.
נפילתו במלחמת "חרבות ברזל"
ב 7.10.23 אמין עבד כקצין בכיר בהבטחת מסיבת נובה ברעים ונפל בשעות הבוקר המוקדמות בקרב עם מחבלים באותה שבת שחורה. השאיר אחריו אישה ליבי, שני ילדים (דניאל בן 7 ורומי בת 5), הורים ואחות. בן 36 בנפילתו.
אמין הובא למנוחות בבית העלמין באר שבע

