המערכת האקדמית בישראל: תמורות ושינויים בעקבות מהפכת המכללות ושלוחת האוניברסיטאות
המערכת האקדמית בישראל: תמורות ושינויים בעקבות מהפכת המכללות ושלוחת האוניברסיטאות.
ד"ר פינחס חליווה
פניה של המערכת האקדמית בישראל השתנו לבלי הכר בעשרים וחמש השנים האחרונות. המערכת עברה ממערכת מונוליטית שפעלו בה אוניברסיטאות מחקר למערכת בינארית שפועלת באמצעות שני סוגי מוסדות – אוניברסיטאות ומכללות אקדמיות שונות ומגוונות. רובד המכללות במערך זה כולל מכללות ללימודים טכנולוגיים, מכללות ללימודי אומנות, מכללות לחינוך ומכללות כלליות המעניקות תארים אקדמיים בתחומי לימוד רבים.
השינוי הגדול התרחש באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת והיה תוצאה של לחצים פוליטיים וחברתיים שהביאו לפתיחת השערים ללימודים אקדמיים. למעשה, המועצה להשכלה גבוהה (להלן, המל״ג), שאחראית על־פי חוק להשכלה הגבוהה בישראל, לא יזמה את השינוי אלא הגיבה לביקוש הרב שנותר שנים רבות ללא מענה. הלחץ החברתי, שתורגם ללחץ פוליטי, הוביל את המל״ג לשינוי המיוחל. תכניות המל״ג להרחיב את המערכת על מנת לקלוט את הביקוש הרב, מצאו קמפוסים אקדמיים מוכנים שפעלו באמצעות מכללות אזוריות ומכללות טכנולוגיות שהיו פרושות ברחבי הארץ. את התפתחותם של הקמפוסים הללו ניתן לזקוף לזכותן של מועצות אזוריות שהקימו אותם במכללות ללימודים על-תיכוניים. את מודל השלוחה, שהוביל לשילוב לימודים אקדמיים באותן מכללות, ניתן לזקוף לזכותה של אוניברסיטת בר־אילן שבשנות השישים של המאה הקודמת ייבאה לישראל את מודל השלוחות מארצות הברית, הוא המודל הדתי של המוסדות האקדמיים הנוצריים בארצות הברית. מודל זה הגיע לארץ על ידי מייסדיה של אוניברסיטת בר־אילן ונעשה מודל לחיקוי לראשי המכללות האזוריות שפעלו עד שנות השבעים רק כמוסדות על־תיכוניים מקצועיים. כאשר נדרשה המל״ג להגדיל את ההיצע על מנת להיענות ביקוש הרב להשכלה גבוהה, היא מצאה חמש מכללות חסות של אוניברסיטת בר־אילן שכבר כללו לימודים אקדמיים לקראת תואר ראשון של אוניברסיטת בר־אילן. אחת מתוכן, מכללת אריאל, אף הפכה לימים לאוניברסיטה, אוניברסיטת אריאל בשומרון. שלוחות אוניברסיטת בר־אילן בצפון ובדרום אפשרו את קליטתם של מאות צעירים כאשר דלתות ההשכלה הגבוהה היו נעולות בפני רבים. תופעה זו עודדה אוניברסיטאות נוספות לקיים לימודים אקדמיים מחוץ לקמפוס המרכזי וכך התפתחו בישראל מכללות אזוריות, שלימדו לימודים אקדמיים בחסות אוניברסיטה לצד לימודים מקצועיים אחרים.
חזונם הדתי והחברתי של מקימי אוניברסיטת בר אילן, שהביא להקמתן של שלוש שלוחות ושתי מכללות חסות שפעלו בפריפריה הגיאוגרפית, אומץ באמצע שנות התשעים של המאה הקודמת והפך לחזונם החברתי של מקבלי ההחלטות במל״ג. מודל המכללה האזורית, המציעה לימודים אקדמיים בחסות אוניברסיטה, אומץ ועבר תהליך אקדמיזציה לקראת הכשרתן האקדמית של עשרות מכללות בכל רחבי הארץ.
ספר זה הוא מהדורה מורחבת ומעודכנת של ספרי ״אוניברסיטת בר־אילן – השלוחות והשפעתן על המערכת האקדמית בישראל״. לאחר שסקרתי את ההתפתחות והתהליכים שהביאו לשינוי בספרי הקודם, בחנתי בספר זה את מימושם של היעדים שנקבעו לתכנית ההרחבה של המערכת האקדמית. האם נקלטו עודפי הביקוש להשכלה גבוהה? האם ההשכלה הגבוהה נגישה לאוכלוסיות חדשות ביחס ההולם את חלקן באוכלוסיית המדינה? ובנוסף, מתוך הנחה שצמצום הפערים בהשכלה הגבוהה יכול להוביל למוביליות חברתית ולצמצום הפערים החברתיים בחברה הישראלית, הספר מתמודד עם השאלה האם הרחבת המערכת האקדמית אכן תדמה לכך?
