התעללות בילדות והשפעותיה על ההורות בקרב הורים בסיכון גבוה

ד"ר גלית הראל, המכללה האקדמית אשקלון – פרופ' ריקי פינצי-דותן, אוניברסיטת בר-אילן והמכללה האקדמית ספיר

ממצאים מחקריים מצביעים על כך שהיסטוריה של התעללות בילדות משפיעה על סגנון ההורות בבגרות. מטרת המחקר הייתה לבדוק משתנים המנבאים התנהגות הורית בקרב הורים שחוו התעללות בילדותם בהתבסס על תיאורית ההתקשרות. שאלות המחקר היו: האם התעללות בילדות, סגנונות התקשרות והערכה קוגניטיבית של ההורות מנבאים התנהגויות הוריות (חיוביות לעומת שליליות), והאם קיימים הבדלים בהתנהגויות הוריות לפי סוג ההתעללות (פיזית, מינית, רגשית והזנחה). בנוסף, במחקר זה נבדקה השאלה האם קיימים הבדלים בין יהודים וערבים בנושא ההורות, מאחר שלא נמצאו מחקרים בנושא עד כה שמשווים בין שתי האוכלוסיות.

המחקר התבצע בלשכה לשירותים חברתיים ביפו בעיר תל-אביב, המטפלת בצרכים של הורים בסיכון בקרב יהודים וערבים. במחקר השתתפו 213 הורים שהוגדרו בסיכון על ידי העובדות הסוציאליות המטפלות, לילדים בגיל שש ומטה. המשתתפים מילאו חמישה שאלונים סגורים, שבדקו התנהגויות הוריות, התנסויות של התעללות והזנחה בילדות, סגנונות התקשרות, ויסות רגשי והערכה קוגניטיבית של ההורות.

ניתוחי הרגרסיה הראו שהמשתנים: אתניות, התעללות רגשית, קשיים בוויסות רגשי והערכה את ההורות כאיום ניבאו התנהגות הורית שלילית. רמות נמוכות של התעללות רגשית והזנחה ניבאו התנהגויות הוריות תומכות וחיוביות. המשתנים התקשרות, חרדה והתעללות רגשית מיתנו את ההשפעה של תפיסת ההורות כאתגר על ההתנהגויות הוריות חיוביות. המשתנים התעללות פיזית והתעללות מינית ניבאו את ההשפעה הגבוהה ביותר על התקשרות לא בטוחה, ואילו התעללות רגשית והזנחה ניבאו את ההשפעה הגבוהה ביותר על התנהגות הורית לא חיובית. המחקר מציע התערבויות קליניות לשיפור היכולת לוויסות רגשי וליחסים הורה- ילד.

Harel, G. & Finzi-Dottan, R. (2018). Childhood Maltreatment and its Effect on Parenting among High-Risk Parents. Journal of Child and Family Studies, 27, 1513-1524