מחקר הערכה תלת שלבי של מיזם הפיקוח האלקטרוני בקרב אסירים משוחררים ברישיון ברשות לשיקום האסיר: אפרת שהם, שירלי יהושע-שטרן ורותם אפודי

תוכנית הפיקוח האלקטרוני, המהווה חלופת מאסר, פועלת בשנים האחרונות במדינות מערביות רבות וזוכה שם להצלחה רבה. תוכנית השיקום בפיקוח האלקטרוני  עבור אסירים משוחררים בישראל, הינה תוכנית חדשה יחסית, אשר החלה לפעול כפיילוט ברשות לשיקום האסיר לפני כ-6 שנים. במחקר הערכה מקיף שערך מכון שא"מ בשיתוף עם תחום מחקר ברשות לשיקום האסיר, בנושא מיזם הפיקוח האלקטרוני בקרב אסירים משוחררים ברישיון נבחנו  3 שאלות עיקריות:

א.  בחינת הצלחת תוכנית הפיקוח האלקטרוני במדדים של מועדות והפרות תנאים בזמן הפיקוח*.

ב.  עמדות כלפי תוכנית הפיקוח האלקטרוני בקרב מפקחים ומפוקחים

ג. חזרה למועדות בקרב האסירים המשוחררים שהשתתפו בתוכנית הפיקוח האלקטרוני בתקופת מעקב של ארבע שנים מתום התוכנית.

תוכנית הפיקוח האלקטרוני הפועלת במסגרת הרשות לשיקום האסיר בישראל, בדומה למדינות מערביות שונות, שמה דגש רב על השתתפות של המפוקחים במסגרות של תעסוקה וטיפול. יחד עם זאת, בשונה מחלק ממדינות אלו, מיועדת התוכנית הישראלית דווקא לאוכלוסיית אסירים משוחררים שאינה מתאימה לשחרור מוקדם ללא תנאי הפיקוח המוגברים הקיימים בתוכנית (להשוואה בין מאפיינים של תוכניות פיקוח אלקטרוני בקרב אסירים משוחררים ראו:

מתוך ניתוח תיקי האסירים המשוחררים בתוכנית הפיקוח האלקטרוני עולה כי ניתן לאפיין את אוכלוסיית המחקר כאוכלוסיה בעלת מעורבות יחסית גבוהה בעבירות פליליות טרם כניסתם לתוכנית הפיקוח. מחציתם של המשתתפים במיזם השתחררו ממתקני כליאה בעלי רמת בטחון מרבית, מתקנים המיועדים לאוכלוסיות המוגדרות כאוכלוסיות ברמת סיכון גבוהה יותר

בריחה, ומאופיינים בתקופות מאסר ארוכות יותר ובבעיות שונות בהתנהגות בזמן תקופת הכליאה. מחצית מהמפוקחים במיזם הפיקוח האלקטרוני ריצו שני עונשי מאסר או יותר, כאשר כ- 40% מתוכם מוגדרים כנפגעי סמים. עוד ניתן לראות כי מעל מחציתם נאסרו בגין עבירות גוף וסמים.

האסירים המשוחררים בתקופת הפיקוח האלקטרוני מתחייבים לעמוד בשורה ארוכה של תנאי פיקוח קפדניים אשר הפרתם עלולה להביא לפקיעתה של השתתפותם בתוכנית הפיקוח עד כדי שלילת שחרורם המותנה והחזרתם לכלא. על רקע מאפייני הפתיחה הקשים יחסית של אוכלוסיה זו, בולט מספרן הנמוך של הפרות תנאי הפיקוח ובמיוחד של מידת המעורבות בהתנהגות פלילית בתקופת הפיקוח האלקטרוני. ממצאי המחקר מראים כי עשרה אחוזים בלבד מקרב המפוקחים היו מעורבים בעבירות פליליות בתקופת הפיקוח האלקטרוני.

על מנת לבחון האם תוכנית הפיקוח האלקטרוני בקרב אסירים משוחררים מביאה גם לירידה בשיעורי המועדות לאחר תום התוכנית נבנתה קבוצת ביקורת מתוך כאחד עשר אלף ((10,794 אסירים שהשתחררו בשחרור מלא בשנתיים שקדמו לתחילת התוכנית ונמצאו כלא מתאימים לשחרור מוקדם.

חרף העובדה כי השוואת נתוניהם הסוציו-לגאליים של האסירים המשוחררים בשתי הקבוצות הראתה כי הרקע הפלילי של קבוצת הביקורת קשה יותר מזה של קבוצת הניסוי, לוחות החיים בהן נעזר המחקר מצביעים בירור  כי במהלך 4 השנים שלאחר סיום תוכנית הפיקוח האלקטרוני, ישנה רמה נמוכה יותר של חזרה למאסר דווקא בקרב האסירים המשוחררים שהשתתפו בתוכנית הפיקוח האלקטרוני.

בעוד שבקרב קבוצת הביקורת 42% מהאסירים המשוחררים חזרו למאסר, בקרב קבוצת הניסוי בתום 4 שנות מעקב חזרו רק % 15 למאסר. בן צבי וולק (2011) אשר חקרו את שיעורי המועדות בקרב כלל האסירים המשוחררים בישראל בשנת 2004 מראים, כי לאחר תקופה של 4 שנים עומד שיעור החזרה למאסר בקרב אסירים ששוחררו שחרור מוקדם על 30 אחוזים. שני משתנים נמצאו כקשורים בסיכון לחזרה למאסר בקרב האסירים שהשתתפו בתוכנית; גיל ומספר מאסרים קודם. בדומה לספרות האמפירית בנושא  נמצא גם כאן כי תוכנית הפיקוח האלקטרוני יעילה יותר בקרב אסירים מבוגרים יותר עם מספר מאסרים קטן יותר. כאשר משקללים את כלל גורמי הסיכון עולה כי לאסירים המשוחררים בקבוצת הביקורת יש סיכון גבוה פי שלוש לחזרה למאסר בהשוואה לאסירים המשוחררים שהשתתפו בתוכנית הפיקוח האלקטרוני.

מתוך ראיונות ושאלונים שהועברו לאסירים בתוכנית הפיקוח האלקטרוני עולה כי  מרבית משתתפי המיזם   מבטאים, לפחות באופן הצהרתי, רמה גבוהה של ציפיות חיוביות לעתיד מחד ותחושה של שותפות במעגלי החברה הרחבים כפי שבאה לידי ביטוי בשכיחותן היחסית הגבוהה של התפיסות הנורמטיביות בקרב אוכלוסיית המפוקחים. בחינת העמדות כלפי המיזם נבדקה גם באמצעות ראיונות שנערכו עם מפקחי הפרוייקט של הרשות לשיקום האסיר ועם חברי ועדות השחרורים האחראיים על מתן השחרור המוקדם ברישיון. מתוך ניתוח הראיונות בקרב המפקחים, בולטות מאוד עמימות וחוסר וודאות באשר למטרותיו הארגוניות והטיפוליות של המיזם, ומכך שלא ברורים גם היעדים אותם מבקש המיזם להשיג.

סוגיה חשובה נוספת שעלתה בראיונות עוסקת בקשיים עימם נתקלים המפקחים בהפעלת המיזם – הן קשיים הנובעים מכשלים טכניים, והן קשיים ארגוניים, הנובעים ברובם מהעדר תקציב ייעודי ומעומס תפקידים רב.

ממצאי המחקר תומכים בהנחה כי מאפייניה הייחודיים של תכנית הפיקוח האלקטרוני בישראל, הכוללת בבסיסה את שיטת הטיפול הסמכותי לצד שילוב בתעסוקה רציפה ותוכניות של טיפול אישי וקבוצתי, מביאים לחיזוק ההתנהגות הפרו חברתית – לא רק בתקופת הפיקוח עצמה, אלא גם בשנים שלאחריה.

מעבר להיבטים התיאורטיים של המחקר המדגישים את חשיבותם של הקשרים החברתיים וסגנון החיים הנורמטיבי,  התורמים משמעותית להפחתה ברצידיביזם, תרומתו היישומית חשובה לעין ערוך.

בישראל, טרם התקבלה חקיקה המסדירה את השימוש בפיקוח אלקטרוני כחלופה ענישתית בהליך הפלילי ותוכניות הפיקוח האלקטרוני בקרב אסורים או עצורים פועלות על פי הוראת שעה. ממצאיו החיוביים של מחקר זה מחזקים את הצורך לעגן בחקיקה את השימוש בפיקוח אלקטרוני כחלופה ראויה לאסירים משוחררים שלא ניתן לשחררם בשחרור מוקדם לתוכניות הפיקוח המסורתיות הפועלות בקהילה.

*ממצאי חלק זה גם פורסמו בכתב עת "צוהר לבית סוהר", 2010.

למידע נוסף ו/או לרכישת החוברת ניתן לפנות לגב' אירית אדמצ'וק, רכזת מידע ומחקר במכון שא"מ: Airitklb1@aac.ac.il