עמדות של קבוצות שונות בחברה הישראלית כלפי שילוב בקהילה של אסירים משוחררים- אפרת שהם ואורי תימור (2012)
עמדות של קבוצות שונות בחברה הישראלית כלפי שילוב בקהילה של אסירים משוחררים: אפרת שהם ואורי תימור
כמעט כל המורשעים אשר נשלחו למאסר, חוזרים בשלב מסוים לקהילה. שלב הכניסה חזרה לקהילה לאחר תקופות שונות של מאסר, מוצג בספרות המחקרית כשלב שבו הסיכון לחזרה לעבריינות הוא הגבוה ביותר. מחקר שנערך בארצות הברית, על ידי הלשכה המשפטית לסטטיסטיקה, מצא כי, 68% מכלל האנשים ששוחררו מבתי הכלא של המדינה, חוזרים למאסר בתוך שלוש שנים, כאשר כמעט מחצית (43%) מהחזרות לכלא, מתרחשות בחצי שנה הראשונה לשחרור (2002 ,Langan & Levin (. גם וייסבורד, שהם, אריאל , מנספייזר וגדעון (2011) מצאו, כי בשנה הראשונה לאחר השחרור מהכלא של אסירים נפגעי סמים שלא עברו טיפול אינטנסיבי, נעצרים שוב כ- 55%. המחקר שלפנינו הוא חלק ממחקר רחב יותר (תימור ושהם, 2012) שבו נבחנו תפיסותיהם של מגזרים שונים בחברה הישראלית כלפי שילוב אסירים משוחררים בקהילה. איסוף הנתונים התבסס על שילוב של שיטות מחקר כמותניות ואיכותניות. בחוברת זאת הוצגו ממצאי המחקר הכמותי אשר בחן את עמדותיהם של שלושה מגזרים שונים בחברה הישראלית; מעסיקים, אנשי מערכת אכיפת החוק ונציגים של הציבור הרחב, כלפי שילובם מחדש של אסירים משוחררים בקהילה.
למידע נוסף ו/או לרכישת החוברת ניתן לפנות לגב' אירית אדמצ'וק, רכזת מידע ומחקר במכון שא"מ: Airitklb1@aac.ac.il
