שילוב אסירים משוחררים בתעסוקה: רונית פלד לסקוב, אפרת שהם ולוצי' קוזו'קרו

עבודה או תעסוקה  מהווים  מרכיב מרכזי בחיים כיוון שהיא מהווה כלי הישרדותי ומאפשרת יחסי גומלין חברתיים לצד ביסוס הערך העצמי (Blustein, 2006). אחת הקבוצות החברתיות אשר באופן תמידי מתמודדת עם קשיים במציאת תעסוקה ואחרי זה גם בהתמדה בה היא קבוצת האסירים המשוחררים (Bloom, 2006; Lawrence et al., 2002; Oliver, 2017).  מלבד הסטיגמה השלילית המלווה את האסיר המשוחרר מדבר טרוויס (Travis, 2002) על "עונשים בלתי נראים" בתוך מכלול הקשיים שמעמידה החברה בפני האסיר המשוחרר, "עונשים", הנהפכים למכשיר להדרה חברתית. מצב זה עלול להביא לכישלונות ולקשיים במעגלי חיים מרכזיים כגון תעסוקה, משפחה וחברה. מציאות כזו יש בכוחה לפגוע בדימוי העצמי של האסירים המשוחררים ולגרום להם לחפש אלטרנטיבות חברתיות וכלכליות, לעתים באופן תכוף, בחברת אסירים משוחררים   אחרים, ולעתים קרובות אף לחזור לבצע עבירות (Maguire & Raynor, 2006), כך שהנבואה השלילית מגשימה את עצמה.

אמנם הצלחת השילוב מחדש של אסיר משוחרר בקהילה היא במידה ניכרת פועל יוצא של מאפייניו והתנהגותו של האסיר, אך הצבת קשיים בדרך לשילובו בקהילה ומחסור בתמיכה צמודה ובסיוע מצד הקהילה מצמצמים מאוד את סיכויו להשתלב בקהילה הנורמטיבית (Clark, 2007; Roman & Travis, 2006; Travis & Petrsilia, 2004). אסירים משוחררים מוצאים עצמם פעמים רבות מנודים, מבודדים ומובטלים. מציאות זאת מעלה את הסבירות של חזרה למעגל הפשע. לעומת זאת, אסירים שעוברים הכשרה מקצועית ותעסוקתית טרם שחרורם, מקבלים הזדמנות להיות אזרחים מועילים לחברה ולעצמםShoham, .Zelig, Hasisi,) Weisburd & Haviv, 2017).

ההצלחה של שילוב מחדש של האסיר המשוחרר תלויה במרבית המקרים ביכולתו למצוא עבודה חוקית ולהתמיד בה. ההבנה כי קיים קשר בין חוסר תעסוקה לבין עלייה בשיעורי רצידיביזם הובילה במקומות רבים בעולם לפיתוח תוכניות הכשרה מקצועיות ותעסוקתיות הן בבתי הסוהר והן לאחר השחרור מהכלא.

למידע נוסף ו/או לרכישת החוברת ניתן לפנות לגב' אירית אדמצ'וק, רכזת מידע ומחקר במכון שא"מ: Airitklb1@aac.ac.il