הכינוס השנתי של החוג לקרימינולוגיה

ביום ג', א' בסיוון, תשע"ט, 04.06.19 התקיים הכינוס השנתי של החוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית אשקלון בשיתוף מכון שא"מ בנושא: "נשים פורעות חוק: היבטים תיאורטיים וטיפוליים". ההרצאות בכינוס עסקו בהיבטים התיאורטיים והטיפוליים השונים של סוגיית עבריינות הנשים והנערות. בחלק השני של הכינוס הוקרן סרטה של במאית ליאת זר ובו מתוארות חיי היומיום של שלוש אסירות בתוך בית סוהר "נווה תרצה". בסיום הסרט נערך דיון מקצועי בהשתתפות אנשי רש"א ושב"ס, אשר נסב סביב הצרכים הייחודיים של נשים אסירות והמענים שקיימים היום במסגרת השב"ס וובמסגרת רשות לשיקום האסיר. להלן דברי הפתיחה של ראש מכון שא"מ בתחילתו של הכינוס:
כמדי שנה עורך החוג לקרימינולוגיה במכללה האקדמית אשקלון\ כינוס מדעי בשיתוף עם אחד או יותר ממרכיביה של מערכת אכיפת החוק והתקון. כינוס זה מתמקד כל שנה באחת הסוגיות שבהן עוסקת הקרימינולוגיה הן בהיבטים התיאורטיים של הסוגיה והן בהיבטיה האמפיריים והיישומים.
השנה בחר הצוות המארגן בראשותן של ד"ר רותם אפודי , מרצה בחוג לקרימינולוגיה ומפקחת ארצית בראשת לשיקום האסיר, ושל ד"ר טל בן יעקב סגנית ראשת החוג ולצידן דר' שרי הראל ודר' לאה איציק מהחוג לקרימינולוגיה וגב' אירית אדמצ'וק רכזת המידע והמחקר של מכון שאמ- המכון לחקר שילוב אסירים משוחררים בקהילה, בסוגיה של נשים פורעות חוק: היבטים תיאורטיים וטיפוליים.
סקירת הספרות מעלה כי מספרן של הנשים בבתי הכלא נמוך משמעותית מזה של הגברים באופן אוניברסאלי.). בארצות הברית מהוות נשים אסירות 16% מכלל האסירים, באנגליה הן מהוות 5% מכלל אוכלוסיית האסירים במדינה, ובאוסטרליה חלה בשנים האחרונות עלייה במספר הנשים האסירות, וכיום שיעורן עומד על כ-7.1% מכלל האסירים (אל מול אחוזים אלה ניכר כי אחוז הנשים האסירות בישראל נמוך במידה משמעותית ממדינות אחרות בעולם, ובשנת 2015 עמד על 1.8% בלבד (וולק, 2016)
גישות ותיאוריות שונות מנסות להסביר את סוגיית עבריינות הנשים. נראה כי גישות אלה ברובן אינן סותרות זו את זו, אלא דווקא משלימות ומאפשרות זוויות התבוננות ובחינה מעמיקות יותר של עבריינות נשים. גישה אחת מתייחסת לבחינה ולהערכה של גורמי סיכון מיוחדים של אותו עבריין ולבניית תכנית התערבות סביב אותם גורמי סיכון מזוהים. כדוגמת מודל הרנר המפורסם של למידת צרכים, הערכת הסיכון והתאמת תגובה הולמת לצרכים ולסיכון. מצדדי גישה זו גורסים כי רוב גורמי הסיכון המובילים להתנהגות עבריינית דומים אצל נשים וגברים. הגישה השנייה מתייחסת להבניה המגדרית ולהשפעותיה על ההתנהגות של הפרט בכלל ועל התנהגות עבריינית בפרט ומדגישה כי תכניות ההתערבות והשיקום חייבות לתת תשומת לב ייחודית למאפיינים הספציפיים של כל מגדר גברים ( לדוגמא 70 אחוז מהידע הרפואי מבוסס על מחקרים על גברים בעוד שגוף הנשי שונה מאוד מהגוף הגברי).
אחת מהגישות המרכזיות היא הגישה הפמיניסטית אשר מטרתה הייתה להראות כי מרבית ההסברים הקודמים אשר ניתנו לפשיעת גברים אינם בהכרח מתאימים כהסבר לפשיעת נשים וכי נשים אשר עוברות על החוק עושות כן מסיבות שונות מאלו של הגברים. הגישות הפמיניסטיות מנסות לחשוף את מגבלותיהן של התיאוריות הקרימינולוגיות הקיימות, ולהצביע על כיוונים חדשים של מחקר ותיאוריה היכולים לשפוך אור על דפוסי עבריינות ואלימות של נשים..
הספרות המחקרית העוסקת בתחום אסירות משוחררות מצביעה לדוגמא, על הבדלים משמעותיים ומהותיים בין אסירים לאסירות. סקירת הספרות מלמדת כי אסירות סובלות מתחלואה נפשית באחוזים גבוהים בהשוואה לאסירים וכן נוטות לסבול יותר מהתמכרות לחומרים פסיכו-אקטיביים – בעיקר סמים ואלכוהול. עם שחרורן מבית הכלא, רבות מהן חסרות עורף משפחתי, ופעמים רבות מטופלות בילדים קטנים.
בישראל ישנו בית כלא אחד לנשים – נווה תרצה. היות שלא קיימות אלטרנטיבות כליאה אחרות לנשים, הרי שאין אפשרות מעשית לערוך הפרדה בין אסירות בעלות רמת מסוכנות גבוהה לנמוכה, והן נאלצות לשהות באותו מתקן כליאה, ולפיכך מדובר בבית כלא בעל רמת ביטחון מְרבית (מסמכי שב"ס, 2016). בשונה ממדינות אחרות בעולם, במדינת ישראל הוקמה רשות ממלכתית לשיקום אסירים, הפועלת באופן אוטונומי ונפרד מהרשות הכולאת – שירות בתי הסוהר. בין תפקידיה של הרשות – לגבש מדיניות שיקום לאסירים, להכין תכניות שיקום לאסירים ולהפעילן לאחר שחרורם, לפעול לקליטת האסירים ולשיקומם בקהילה, ליזום הקמתם ופיתוחם של שירותי עזר לשיקום האסיר ועוד.
ההרצאות שנשמע היום במהלכו של כינוס מרתק וייחודי זה יעסקו בהיבטים השונים והמורכבים של נשים עוברות חוק. אני מבקשת להודות למכללה האקדמית אשקלון על התמיכה והסיוע בכינוס זה ומאחלת לכולנו יום עיון מוצלח ,מעניין ומחכים.